המגיפה הסמוקה

המגיפה הסמוקה

ג'ק לונדון

בשנת 2073, שישים שנה אחרי האסון העולמי שגרמה "המגֵפה הסמוּקה", מנסה פרופסור לספרות אנגלית, זקן בן שמונים ושבע, בין הבודדים ששרדו במגפה, לספר לנכדיו הפראים בפירוט מצמרר את השתלשלות האירועים ואת ההתרחשויות המזוויעות שהתרחשו בעת שהעולם נחרב. 

הסב אינו פוסח אף לא על פרט אחד בסיפור הנורא הזה, אך במקביל, הוא מנסה להבהיר לנערים האלה, שכל מעייניהם נתונים להישרדות הפיזית היומיומית, את ערכם העצום ואת חשיבותם העליונה של זיכרון ותודעה כתנאים לקיום אנושי משמעותי.

סיפורו מסופר כ–60 שנים לאחר מכן, ב–2073, כעדות הנקרעת מפיו של ג'ון הווארד סמית, פרופסור לספרות אנגלית ושריד אחרון של תרבות מפוארת, המספר לנכדיו הפראים על תולדות הארץ והאדם. נמעניו הנכדים מפריעים שוב ושוב לסיפורו ול"קורא" בפעולות הבנאליות של המציאות הפוסט־אפוקליפטית: חיפוש אחר מזון, משחק, ציד, והישמרות מפני טורפים ביערות הפרא. כך עובד הנרטיב — הוא מספר והם משתוממים, לא מאמינים, לועגים לו. הוא בוכה, והם אינם חדלים מצחוקם כקופים. זו הרפסודה או המסר בבקבוק, שהוא מנסה להעביר בים הברבריות.

"החל מעמוד 50 בערך, שבו נכנס המונולוג של הזקן לרצף של כמה עשרות עמודים ללא הפרעה משמעותית, הספר מזנק, ולפתע נפרשת נובלת פעולה מופתית, דומה מאוד לשיטפון סרטי הזומבים שהוצגו באחרונה, שבהם קורסות הערים הגדולות למדורות עשנות, ואנשים נסים על חייהם מפני הדבקה, בשעה שאחוזי החולי צובאים על מפלטם. בעמודים אלה נוכחים כל הסממנים של ז'אנר האימה הזה, ומדהים לראות כיצד לונדון מתכתב עם ז'אנר, שנדמה שבשנים האחרונות מהווה אולי את זרם היצירה בעל הפוטנציאל האלגורי וההשלכתי הרב ביותר.

ג'ק לונדון לא מנסה להזהיר מפני השלכות מעשיה של האנושות – הקטסטרופה היא  תולדה של כוח עליון שאין לאיש דרך לסכל. במקום זה הוא מזהיר מחולשתה של התרבות האנושית ומהברבריות שאורבת לנו מעבר לפינה . אל תהיו זחוחים מהישגיכם הגדולים, בני אדם, הוא רומז כביכול.  הטבע חזק יותר ואתם שבריריים לעומתו. לא משנה לצורך העניין אם האסון היה מופיע בצורת מגפה קטלנית, זומבים או מלחמה גרעינית. העיקר הוא שאין שום דרך למנוע את הנפילה."

הספר ראה אור בעברית בהוצאת נהר ספרים בעלות ראובן מירן, שמתמחה בפרסום נובלות קלאסיות ומסות, לרוב בעלות מסרים חברתיים ...

 לקריאת הספר

על הסופר ג'ק לונדון

סופר  נפלא , גיבור תרבות, אייקון, גאון, הרפתקן, והוגה. 

ג'ק לונדון מוכר בעיקר כסופר הרפתקאות. בספריו ובסיפוריו הוא הרבה לתאר את הטבע הפראי של צפון אמריקה, ובמיוחד אלסקה, וביטא געגועים לערכי הכבוד של בני אדם הנאבקים בטבע במו ידיהם ויכולים לו. כיוון שהוא חי וכתב בתחילת המאה ה-20 (הלך לעולמו בשנת 1916, בגיל 40 בלבד), לא נהוג לראות בו סופר מדע בדיוני – ז'אנר שלא היה קיים עדיין בתקופתו – אך כמה מיצירותיו נגעו בנושאים שכיום משויכים לתחום. בכך הוא נמנה על מבשרי הזאנר.

הרפסודה של לונדון עמדה לקראת תחילת השקיעה כבר ב–1912. בית החלומות שלו יישרף לאפר בשנה לאחר מכן, והוא ישקע בחובות. בנוסף על כך, תמורות אלימות בשדה האמנותי יכחידו את הפיגורה של האמן כפרא אציל, ומתוך שדות הקטל של אירופה יגיח זן אחר של סופר אנטי-רומנטי, מפוכח ומשכיל. סופר הפעולה יתייתר, והרפתקאותיו יהיו באחת לנחלת עבר. גם בריאותו של לונדון הבלתי נלאה החלה להתערער לאחר שנות הזנחה ואלכוהוליזם, חרף נחישותו להמשיך ולרוץ על אדמת היבשת החדשה ולכתוב ללא ליאות. 

ב–1916, בגיל 40, הלך לעולמו בשל מחלת כליות ובסבל רב מאוד. נסיבות מותו עדיין שנויות במחלוקת.

מקור : אורין מוריס , עיתון " הארץ"

 ראו גם :

ג'ק לונדון – ויקיפדיה

The Scarlet Plague - Wikipedia

The Scarlet Plague by Jack London - Goodreads

תערוכת מקוונת חדשה אודות תנועת הבאוהאוס

תערוכה מקוונת חדשה אודות תנועת הבאוהאוס הועלתה בימים האחרונים ע"י גוגל לאינטרנט. התערוכה המקוונת נוצרה בשיתוף פעולה עם Bauhaus Dessau  בגרמניה ועוד מכוני עיצוב בארה"ב. 

כל המאמץ המשותף הזה הוליד תערוכה מקוונת מרשימה הכוללת מעל 10,000  ייצוגים דיגיטליים של תנועת הבאואהוס , החל מבניינים , עיצוב , ריהוט ואופנה.

התערוכה המקוונת נוצרה לציון 100 שנה להקמת תנועת הבאוהאוס בגרמניה ובעולם כולו , לרבות תל אביב ומבני הבאוהאוס שלה המיוצגים היטב גם בתערוכה המקוונת. הריכוז הגבוה ביותר של מבני באוהאוס הוא בהודו בערים מומבאי וכלכותה לשם הגיעו גם ארכיטקטים יהודים שברחו מגרמניה..  

התערוכה המקוונת החדשה נוספה למערך התערוכות המקוונות של גוגל הידוע Google Arts & Culture.

via:

Google Blog: 100 Years of Bauhaus on Google Arts & Culture. 

כתובת התערוכה המקוונת החדשה על הבאוהאוס באינטרנט

לתערוכה המקוונת

באוהאוס הוא שמו של בית ספר לעיצוב ואדריכלות שנוסד על ידי ולטר גרופיוס, ופעל בגרמניה בתקופה שבין שתי מלחמות העולם, בין השנים 1919–1933. הבאוהאוס נדד בין שלוש ערים: ויימאר, דסאו וברלין. בבית ספר זה התחנכו ולימדו אדריכלים מפורסמים רבים, אשר פיתחו את הסגנון הבינלאומי, שהוא אחת האסכולות החשובות ביותר באדריכלות המודרנית.

בסך הכול פעל המכון של גרופיוס 14 שנה, עד שנסגר עם עליית הנאצים לשלטון. בתקופה קצרה זו הוא העמיד מספר אדריכלים חשובים שהשפיעו השפעה רבה על הסגנונות העיצוביים המרכזיים של שנות ה-30 וה-40. עם המורים שלימדו בבית הספר נמנים האמנים וסילי קנדינסקי, פול קלה, לסלו מוהולי-נג'י, מרסל ברויאר (אנ') יוזף אלברס וגונטה שטלצל.

באפריל 1933 פרצו לבניין בית הספר פלוגות אס אס בהאשמה שהודפסו בו מנשרים קומוניסטיים. מיס ון דר רוהה נקרא למשרדי הגסטפו ונתבע לפטר מורים יהודים ולמנות תחתם מורים נאצים. ון דר רוהה הודיע על סגירת בית הספר ועד מהרה נמלטו ון דר רוהה, גרופיוס, מוהולי-נג'י, ברויאר ואלברס לארצות הברית וייסדו שם את האסכולה הבינלאומית של הבאוהאוס, כאשר הם "מורישים" את הרעיונות העיצוביים המרכזיים שלהם לסגנונות עיצוביים מאוחרים יותר, כמו ה"אר-דקו".

בשנת 1996 הכריז אונסק"ו על הבאוהאוס ואתריו בדסאו וויימאר כאתר מורשת עולמית.

הייחוד של הבאוהאוס נובע מהמטרה השאפתנית אליה חתרו המעצבים שעמדו מאחוריו: יצירת סגנון אוניברסאלי ופונקציונאלי, שישלב טכניקות מתחומי אמנות ועיצוב, יפרוץ גבולות מחשבתיים וגיאוגרפיים, ויאחד אנשים. 

יתכן שראיית עולם כזו תתפס בימינו כאידיאליסטית-נאיבית, אבל אין ספק שהסגנון שהתפתח בבית הספר באוהאוס הוא מהחשובים בהתפתחות העיצוב המודרני בכלל והעיצוב הגרפי בפרט.  הבאוהאוס ממשיך להשפיע עד היום , הנה לדוגמא , רהיטים בהשפעת הבאוהאוס...

השפעות השפה הויזואלית של התנועה ניכרות עד היום בארכיטקטורה , עיצוב פנים , אמנות וגם באופנה : 

הנה מבחר דוגמאות  מתחומי הארכיטקטורה , עיצוב הפנים  והאופנה: 

  מבנה באאהוס , חיפה

מרדין , העיר העתיקה בתורכיה מאז 2200 לפני הספירה

מרדין Mardin טורקיה : עיר עתיקה אשר עקבות המוצא שלה הוא האימפריה האכדית, הוקמה בסביבות 2200 לפנה"ס.

היא היתה כמעט סגורה תיירותית לאורך כל שנות התשעים עקב העימות הטורקי-PKK באזור הכפרי. לאחרונה החלה להדביק את עולם התיירות,אבל בקצב  מאוד איטי 

העיר מרדין היא אחד המרכזים של הנוצרים המזרחיים . בחלקים של העיר עדיין דוברים את השפה הארמית .

במלחמת העולם הראשונה נערך  באזורים הסמוכים למרדין רצח העם האשורי, בו נרצחו מאות אלפי נוצרים מזרחיים באזור בעיקר בידי הכורדים המקומיים. 

הצבא הטורקי הוא גורם מרכזי באזור. כל טיול אל מחוץ לעיר מפגיש אותנו עם המחסומים כולל בקרת דרכונים לפי גחמת מפקד המחסום/סיור. הבעיה הכורדית רדומה כעת. הטורקים אינם מאפשרים לה להתעורר.כל הזמן עם היד על הדופק ועם אוזן קשובה למה מתרחש מעבר הגבול העיראקי הקרוב לכאן ממזרח.

הגבול עם סוריה תוחם האזור מדרום. היחסים עם סוריה תקינים אבל יחס הטורקים לסורים הוא חשדהו וחשדהו. מעל מרדין מתנשא מוצב התראה של הצבא הטורקי אל מול מישורי מסופוטמיה בואכה סוריה ועירק.

האקלים מדברי יבשתי. בקיץ חם כאן מאוד ובחורף קר. 

בסמטאות וברחובות העתיקים במרדין כלי רכב אינם יכול לעבור ועל כן במרבית המקומות שם ניתן לראות העברת משאות על גבי בעלי חיים .

שרידי המבצר הרומי דארה , מרדין , תורכיה

500  לספירה