הרובע העתיק של האנוי

ההשפעה הגדולה ביותר על העיר האנוי בויטנאם  נודעת לחיים תחת השלטון הצרפתי, שאת חותמו רואים עדיין באזורים שונים בעיר. בניגוד לערים אחרות במזרח הרחוק, שהולכות שבי דווקא אחרי אמריקה, האנוי נחשבת לבירה האירופית ביותר באסיה. היא גם משופעת בגנים ירוקים ובאגמים, ובהם הואן קיים (Hoan Kiem, האגם המרכזי), הו טאי (Ho Tay, האגם המערבי) ואגם צ’וק באץ’ (Truc Bach, אגם המשי הלבן הצמוד לו. 

ועם זאת, בעיני, עיקר יופיה דווקא אינו בבנייניה ובגניה, כי אם בתושבים (מעבר לעובדה שהם חביבים בצורה בלתי רגילה). בשל היותה בירה מסחרית לתוצרת החקלאית של כל האזור, נוצר בהאנוי פסיפס אנושי מרהיב, ובו אפשר לראות את עכברי העיר הלבושים בקפידה בצד כפריות חבושות כובעי קונוס לראשיהן, אוחזות בסלים עם תרנגולות או ברווזים, מציעות את מרכולתן לכל עובר אורח. 
בבתי העיר הקטנים מתגוררות משפחות מורחבות, וחלק נכבד מחיי היומיום מתנהל ברחוב, לעיני כל. עבור התייר המזדמן זו חגיגה אנושית בלתי פוסקת. את ארוחת הבוקר, למשל, אוכלים ברחוב, על כסאות פלסטיק מאולתרים. לרחוב יש יתרון נוסף במדינה קומוניסטית כווייטנאם – הוא בטוח יותר מפני האזנות סתר, ואפשר להוציא קצת קיטור על המשטר.

מקור וקרדיט :  יהל וילן

בין הסמטאות והמעברים הצרים שבו. לפני כחמישים שנים, לפני שהעיר החלה להתפשט אל מעבר לגבולותיה הישנים, הרובע העתיק היה כל האנוי: רוב התושבים שלה גרו כאן, עשו את קניותיהם כאן ועבדו כאן. השכונה אינה פחות שוקקת כיום. בדרככם תחלפו ליד מאות דוכנים קטנים שמוכרים את צרכי המטבח הווייטנאמי, החל מנודלס משעועית מונג ועד למשחת דגים בייצור ביתי ולעלי קאפיר ליים. תוכלו גם לראות מוכרים הרוכנים מעל לסלים ענקיים של מנגו ירוק, תולעי משי, דגים טריים מהים וצרור אחר צרור של העשבים המקסימים והריחניים שמעניקים לבישול הווייטנאמי את טעמיו העדינים והמיוחדים.

הרובע מלא במסעדות קטנטנות – רק שולחן פלסטיק וכמה כסאות – שתמיד עמוסות בסועדים הנהנים מאגרולים או מקערת נודלס. תעברו גם בין בתי קפה זעירים שבהם כולם יושבים, שותים ומתווכחים (רבים מהם הם מקומיים בהפסקת צהרים מהעסק המשפחתי הסמוך..

מקור

 מסילת הברזל חוצה את רחובות העיר העתיקה  

מבנה מגורים בחלק העתיק של האנוי 

מבנה מהתקופה של השלטון הצרפתי

מבנה מגורים טיפוסי בהאנוי , הרובע העתיק 

 מבנה טיפוסי מהתקופה של השלטון הצרפתי 

 רוכבי האופנועים שולטים בעיר האנוי 

   מראה טיפוסי ברחוב בהאנוי 

  את הארוחות אוכלים במדרכה

 מוכרת הירקות בחלק העתיק של העיר האנוי 

מסעות לערים האיטיות של איטליה : צ'פלו

צ'פלו היא עיר וקומונה בנפת פלרמו שבסיציליה, איטליה. העיר ממוקמת בחוף הצפוני של סיציליה על הים הטירני במרחק 70 ק״מ מפלרמו ו-185 ק״מ ממסינה.

במהלך שלטון הביזנטים העיר הוזזה ממקומה המקורי למקום אחר, למרות שהעיר העתיקה המקורית מעולם לא ננטשה לגמרי. בשנת 858, לאחר מצור ארוך, העיר נכבשה על ידי הערבים, ובמאות הבאות הייתה חלק מהאמירות של סיציליה.

ב-1063 העיר נכבשה על ידי הנורמנים, וב-1131 רוג'רו השני, מלך סיציליה הזיז את העיר ממקומה הבלתי נגיש אל מקומה הנוכחי מתחת לסלע, היכן שהיה נמל קטן אך איכותי, והחל בבנייתה של הקתדרלה הנוכחית. בין המאה ה-13 ל-1451 הייתה העיר שייכת למשפחות פיאודליות, ולאחר מכן הוכפפה לבישופות של צ'פלו.

בשנת 1857, במהלך איחוד איטליה, הפטריוט סלבדור ספינוצה נורה כאן למוות. העיר נהפכה לחלק מממלכת איטליה בשנת 1861.

הקרמלין של רוסטוב

רוסטוב Росто́в   היא אחת הערים העתיקות ביותר ברוסיה ומרכז תיירות חשוב בערי "טבעת הזהב של רוסיה". היא שוכנת לחופי אגם נרו במחוז ירוסלבל. אוכלוסייתה מונה כ-31,792 נפש

העיר מוזכרת לראשונה בכתובים בשנת 862 כמקום יישוב חשוב, ובמאה ה-13 הפכה לבירת אחת הנסיכויות החשובות. בשנת 1474 היא צורפה לנסיכות מוסקבה. גם לאחר שאיבדה את עצמאותה, המשיכה העיר להיות מרכז דתי חשוב. משנת 988 היא הייתה מקום מושבה של הבישופות הרוסית הראשונה. במאה ה-14 הפכו הבישופים של רוסטוב לארכיבישופים, ובסוף המאה ה-16 למטרופוליט. אחד מאותם מטרופוליטים, יונה סייסואביץ' (1607 - 1690 בערך), אחראי למבנה הבולט של העיר: הקרמלין, אשר נחשב ליפה ביותר מחוץ למוסקבה.

העיר נבזזה על ידי המונגולים במאות ה-13 וה-14, והפולנים בשנת 1608. כס המטרופוליט עבר ממנה לירוסלבל בסוף המאה ה-18.

נוסף על ההיסטוריה שלה, ידועה העיר גם בזכות עבודות האמייל שלה.

במלחמת העולם השנייה

בחזית הדרומית הצליח הצבא האדום  , לאחר קרבות שיריון קשים , להדוף את הגרמנים מהעיר רוסטוב, "השער לקווקז", עד לקו נהר המיוס, ולהשתלט מחדש על חצי האי קרץ' שבקרים המזרחית (פעולה שהפחיתה את הלחץ הגרמני על נמל סבסטופול, שעמד במצור מאז אוקטובר 1941.

  מקור וקרדיט לצלם ולצילומים