עמי סלנט

עמי סלנט

יום שישי, 9 ביוני 2017

מסע אתנוגראפי וגיאוגרפי אל נבכי הממלכה הסעודית




אחמד סעיד נאצר , קם כל בוקר בחמש על מנת להגיע לתחנת הכוח בו עובד בריאד, אחמד , מהנדס מצרי בן 42 , הוא אחד מ6 מיליון עובדים זרים המתחזקים כל הזמן את הממלכה הסעודית. שאר 26 מליון הסעודים יכולים לישון בשקט , כמעט כל בעלי המקצוע בממלכה הם זרים. אמנם, הסעודים מכשירים כל הזמן מהנדסי חשמל , אבל הם מעדיפים לעבוד בכווית ובאבו-דאבי שם תנאי השכר טובים יותר ויש גם יותר חופש לנשותיהם.

ערב הסעודית תופסת כשמונים אחוזים משטחו של חצי האי ערב. כיוון שחלק ניכר מגבולותיה המדבריים עם איחוד האמירויות הערביות, עומאן ותימן אינו מוגדר, קיים קושי בסיסי בהערכת גודלה המדויק. אומדן הממשלה הסעודית הוא 2,217,949 קמ"ר, כאשר הערכות נוספות נעות בין 2,149,690 קמ"ר ועד 2,240,000 קמ"ר. כך או אחרת, ערב הסעודית היא מהגדולות שבמדינות העולם, ושטחה הוא כחמישית משטח ארצות הברית.

עם זאת, פחות משני אחוזים משטחה ניתנים לעיבוד חקלאי או למגורי אדם. בראשית שנות התשעים התרכזה עיקר האוכלוסייה באזורי החוף המזרחיים והמערביים, או בנאות המדבר שבמרכז המדינה. יתר השטח הוא רמה מדברית צחיחה ושטוחה יחסית; רובע אל-ח'אלי ("הרבע הריק"), המשתרע בדרום-מזרח הממלכה, הוא מדבר החול הרציף הגדול בעולם. מדבר חול גדול נוסף הוא מדבר נפוד בצפון המדינה. האזור נעשה הררי מעט יותר רק במקביל לחוף הים האדום שבמערב המדינה. שדרת ההרים גבוהה בצפון, מנמיכה במרכז וחוזרת ומגביהה בדרום. בכל שטח הממלכה אין גופי מים קבועים, מה שהביא לבנייתם של מפעלי התפלה רבים בקרבת החופים.

 

הפלא הסעודי : חקלאות במדבר

 

ערב הסעודית – מדינה עשירה במצבורי נפט, אך חסרה מאגרי מים מתחדשים. לפיכך השתמשה ערב הסעודית בהכנסות מנפט כדי לפתח חקלאות מקומית המבוססת על מי תהום ממקורות בלתי-מתחדשים. תמיכה כספית, ישירה ובלתי-ישירה, הובילה לצמיחה מדהימה ביבול החקלאי. צינורות השקיה רבים החלו להופיע במדבר רחב הידיים של ערב הסעודית. חלק משמעותי מציוד ההשקייה וטכנולוגיות ההשקייה בממלכה הסעודית מקורם בישראל , אך כל ציוד מגיע דרך צד שלישי באירופה ללא כל סימני זיהוי ישראליים. מעורבות ישראלית בחקלאות הסעודית הס מהלזכיר...


עיקר החקלאות במדבריות בסעודיה היא באזורי בוריידה (בערבית بريدة), והעיר היא אחת מיצרניות המזון הגדולות בממלכה ועזרה בהפיכת ערב הסעודית ליצואנית דגנים.


בצילום למעלה : תחנת ההסעים המרכזית ( טרנזיט סיטי) שנבנת בריאד , עיר שלמה מתחת לפני הקרקע .  


מודרניזציה בערב הסעודית

מאז עלייתו של המלך עבדאללה בשנת 2005, קידם המלך רפורמות במוסדות הדת, החינוך והמשפט, במטרה לשחרר את הממלכה, ולו במעט, מכבליו של  הממסד הדתי הווהאבי, הנחשב לאחד השמרנים באסלאם. בעידוד בתו, הנסיכה עאדלה הידועה בפעילותה למען הנשים, הוכנסו שיעורי חינוך גופני לבתי הספר הציבוריים והפרטיים לבנות. כמו כן, הוקמו מועדוני ספורט ובריאות לנשים והותר לנשים להשתתף בתחרויות ספורט מקומיות ובחו"ל. 


בשנת 2009 חנך המלך ליד העיר ג'דה אוניברסיטה למדעים ולטכנולוגיה, המאובזרת בציוד העדכני ביותר הקיים בתחומי המדעים ומיועדת לשני המינים הלומדים יחדיו. זוהי תופעה חדשה במערכת החינוך הסעודית, הפועלת משכבר הימים על בסיס הפרדה מלאה בין גברים ונשים, אשר כידוע אינן מורשות לנהוג או לצאת העירה ללא ליווי קרוב משפחה. נאמר אף כי באוניברסיטה החדשה סטודנטיות תוכלנה לנהוג בעצמן במכוניותיהן ברחבי הקמפוס.




בצילום למעלה : מגדל המים של האוניברסיטה למדע ולטכנולוגיה בערב הסעודית 

 

ניכרת חשיפה גדולה מאי-פעם לגלובליזציה דרך סוכני מודרניזציה מקומיים ששבים מלימודים אקדמיים במערב ודרך המדיה החברתית. הדילמה בין המודל המערבי למודל המסורתי והפטריארכלי הסעודי, שבדורות הקודמים יושבה בין היתר על ידי מודרניזציה חומרית במקביל לשמרנות הדתית, מתחדדת בשנים האחרונות.

הדור הצעיר  בערב הסעודית מאמץ, לעתים באופן מרדני, ערכים מודרניים, ויוצא נגד השמרנות של הממסד, הערכים השבטיים ולעתים גם נגד משפחת השלטון. כתוצאה מכך גובר הספק ביכולתו של המשטר המלוכני לנווט את המדינה בצורה מוצלחת. ( שאול ינאי, הפורם לחשיבה אזורית , 2017 )

 

השבטים הבדואים והמשטר הסעודי

 

עיקר יהבו של המשטר הסעודי הם השבטים הבדואיים ברחבי הממלכה והמשטר דואג לטפח את הנאמנות שלהם בכל דרך אפשרית , החל ממענקים כספיים משמעותיים בעת השירות הצבאי וכלה  במענקי חינוך מיוחדים ללימודים גבוהים בחו"ל.  ישנם כ10 שבטים בדואים גדולים ברחבי הממלכה הסעודית והם קשורים ביניהם בבריתות שונות המוסכמות על ידי בית המלוכה הסעודי.

כאן בתצלום ישיבה של  מועצת העולמא באחד השבטים הבדואים הגדולים בערב הסעודית שהתכנסו על מנת לקבלת החלטות בעקבות בקשת בית המלוכה לשלוח חיילים נוספים לצבא הסעודי .  ההחלטה היא בעקבות  המלחמה הקשה במורדים הח'ותים  בתימן .

שבט מוטייר (בערבית: قبيلة مـُطـَيـْر) הוא שבט ערבי בדואי גדול ועשיר בחצי האי ערב. לבני שהשבט מובטחים משרות בכירות בצבא הסעודי , במערכת הבטחון ובממשל  הסעודי . כך מבטיח המשטר את נאמנותם ובכל ניסיון אפשרי של מרידה בממלכה יכול המשטר לסמוך על נאמנותם של השבטים הבדואים   ונציגהם בצבא הסעודי.

 

ראה גם : Between Tribe and Country



 

בצילום למעלה : מוחמד איבן מוטייר , שירת 30 שנה בצבא הסעודי , ממשיך לעבוד בשוק הירקות של ג'דה על מנת לממן לבן את המשך לימודיו בחו"ל. הנאמנות לבית המלוכה גבוהה , אבל אין בערב הסעודית  צבא מילואים. 







  בצילום למעלה - בת שבט מוטייר


 בצילום למעלה :  סטודנטיות נוהגות רק  בשטחי הקמפוס ,  של אוניברסיטה למדעים ולטכנולוגיה. הסעודים השקיעו  מיליארדים בפיתוח הקמפוס , כולל הבאת טובי המרצים מחו"ל ללמד בקמפוס. 


ג'דה ההיסטורית

 

ג'דה ההיסטורית (מוכרת יותר כאל באלאד) היא אזור היסטורי של ג'דה, העיר השנייה בגודלה בערב הסעודית.

אל-באלאד נוסדה במאה ה-7 ושימשה לאורך ההיסטוריה כמרכז ג'דה. מרפסות העץ העתיקות בבתים של ג'דה הן תופעה מרשימה מאד . 







משְרַביה (בערבית: مشربية) היא אלמנט סבכה העשויה לרוב מעץ, המשמשת בפתחי מבנה, חלונות או קירות. המשרביה היא אלמנט אדריכלי אופייני לאדריכלות אסלאמית המצויה ברוב ארצות ערב, ובבתיה המסורתיים של ג'דה בפרט.



המשרביה התפתחה במטרה ליצור הבדלה בין פנים הבית לחוץ, שתאפשר כניסת אוויר ואור אל הבית, אך לא תפגע בפרטיות. בשעות בהן מואר הבית באור השמש, חלקה החיצוני של המשרביה מואר מאוד וצפיפות חלקי הסבכה אינה מאפשרת למי שנמצא מחוץ לבית לראות את הקורה בתוכו. מתוך הבית, החשוך יחסית לחוץ, ניתן לראות את המתרחש בחוץ. בבנייה הערבית המסורתית, המשרבייה מותקנת לרוב בקומה השנייה בה הנשים, שבשל חובתן לשמור על צניעות ועבודות הבית שלהן, נשארות בבית אך רוצות לראות את הרחוב ולא להיראות ממנו. המשרביה מאפשרת גם חדירת אור לבית בכמות קטנה אך מספקת בארצות שטופות שמש וחמות ברוב ימות השנה ומספר משרביות בצדי הבית מאווררות אותו באופן טבעי.

 


 









הניגוד בין בנייני מרפסות העתיקות  בג'דה ( נבנו בתקופה העות'מאנית במאה ה19 ) וגורדי השחקים בעיר הוא מרשים , כך לדוגמא , מגדל ג'דה (בערבית: برج جدة), לשעבר מגדל הממלכה (בערבית: برج المملكة) הוא גורד שחקים הנבנה בעיר ג'דה שבערב הסעודית ויתנשא לגובה של כ-1,000 מטרים. עלות הקמתו מוערכת בכ-1.23 מיליארד דולר אמריקאי והוא מהווה את חלקו המרכזי והשלב הראשון של פרויקט "עיר הממלכה" הממוקם לחופי הים האדום בצפון העיר ג'דה שעלותו הכוללת נאמדת בכ-20 מיליארד דולר אמריקאי. בנייתו של המגדל להסתיים עד שנת 2020. אם וכאשר תושלם בנייתו במועד המתוכנן יהפוך למבנה הגבוה ביותר בעולם והראשון בהיסטוריה האנושית שמגיע לגובה של קילומטר.



 

מגדל מגורים נוסף הוא מגדל היהלומים בו כל אחד מהנסיכים הסעודים כבר רכש לעצמו דירה בבנין מרשים זה שגובהו יגיע ל540 מטר ותצורתו הגיאומטרית היא מפעימה.


Mada'in Saleh  :עיר מדברית עתיקה לפני תקופת האסלאם

Mada'in Saleh  היא עיר עתיקה בערב הסעודית ,  הרבה לפני האסלאם , היתה במוקד נתיבי שיירות הסחר העתיקות , שיירות שהגיעו מאזור מסופוטמיה וא"י , כולל שיירות האדומים.

היה קשר בין Mada'in Saleh והאתר של פטרה . מקום ייחודי מרהיב , אבל תיירים כמעט ולא מגיעים לשם .





ראה גם :

Ancient towns in Saudi Arabia - Wikipedia




שרשת כפרי המבצר במחוז Al-Bahah ( الباحة‎‎ ).

במשך מאות שנים נבנו מאות כפרי-מבצר במחוז Al-Bahah  בדרום מערב  סעודיה על מנת להגן על עצמם בפני התקפות שבטים נודדים .  השלטון הע'ותמאני סייע  בביצור הכפרים  באזור זה של הח'יגאז . כאן בתמונה אפשר לראות את אחד מכפרי המבצר אשר תושביו נטשו אותו לפני 40 שנה.

 

 






אמלג' ,  החופים היפים בעולם

אמלג' היא עיר על חוף הים האדום, במחוז תבוכ שבערב הסעודית. לעיר יש נמל. היא ממוקמת כ-130 קילומטר מינבוע וכ-500 קילומטר מתבוכ, בירת המחוז.

העיר נמצאת על חוף הים האדום, בקו אורך (14/37) ובקו רוחב (5/25), בין הערים ינבוע מדרום ואלוג'ה מצפון, ונחשבת לאחד האתרים ההיסטוריים העתיקים.

מול חופי אמלג' ישנם איים מרהיבים רבים. המפורסמים ביותר הם ג'בל חסאן ואום סחארה. בנוסף לשני אלו ישנה קבוצה של שבעה איים הנקראת איי אלפואידה. קבוצה זאת נמצאת מעט צפונית לאמלג'. האי סטון נמצא אף הוא מעט צפונית לאמלג', לפני ואדי אלחמד.

כיום עומדת אוכלוסיית העיר על כ-38 אלף איש. רובם מתפרנסים מדיג, חקלאות ורעיית צאן.

הסעודים דואגים היטב לשמירת החופים ולטיפוחם ולצורך כך כך גם הקימו משטרת חופים מיוחדת , שתפקידה בין היתר למנוע מזרים להגיע לחופים מרהיבים אלו.

 



 


 

תגובה 1: