המגיפה הסמוקה

המגיפה הסמוקה

ג'ק לונדון

בשנת 2073, שישים שנה אחרי האסון העולמי שגרמה "המגֵפה הסמוּקה", מנסה פרופסור לספרות אנגלית, זקן בן שמונים ושבע, בין הבודדים ששרדו במגפה, לספר לנכדיו הפראים בפירוט מצמרר את השתלשלות האירועים ואת ההתרחשויות המזוויעות שהתרחשו בעת שהעולם נחרב. 

הסב אינו פוסח אף לא על פרט אחד בסיפור הנורא הזה, אך במקביל, הוא מנסה להבהיר לנערים האלה, שכל מעייניהם נתונים להישרדות הפיזית היומיומית, את ערכם העצום ואת חשיבותם העליונה של זיכרון ותודעה כתנאים לקיום אנושי משמעותי.

סיפורו מסופר כ–60 שנים לאחר מכן, ב–2073, כעדות הנקרעת מפיו של ג'ון הווארד סמית, פרופסור לספרות אנגלית ושריד אחרון של תרבות מפוארת, המספר לנכדיו הפראים על תולדות הארץ והאדם. נמעניו הנכדים מפריעים שוב ושוב לסיפורו ול"קורא" בפעולות הבנאליות של המציאות הפוסט־אפוקליפטית: חיפוש אחר מזון, משחק, ציד, והישמרות מפני טורפים ביערות הפרא. כך עובד הנרטיב — הוא מספר והם משתוממים, לא מאמינים, לועגים לו. הוא בוכה, והם אינם חדלים מצחוקם כקופים. זו הרפסודה או המסר בבקבוק, שהוא מנסה להעביר בים הברבריות.

"החל מעמוד 50 בערך, שבו נכנס המונולוג של הזקן לרצף של כמה עשרות עמודים ללא הפרעה משמעותית, הספר מזנק, ולפתע נפרשת נובלת פעולה מופתית, דומה מאוד לשיטפון סרטי הזומבים שהוצגו באחרונה, שבהם קורסות הערים הגדולות למדורות עשנות, ואנשים נסים על חייהם מפני הדבקה, בשעה שאחוזי החולי צובאים על מפלטם. בעמודים אלה נוכחים כל הסממנים של ז'אנר האימה הזה, ומדהים לראות כיצד לונדון מתכתב עם ז'אנר, שנדמה שבשנים האחרונות מהווה אולי את זרם היצירה בעל הפוטנציאל האלגורי וההשלכתי הרב ביותר.

ג'ק לונדון לא מנסה להזהיר מפני השלכות מעשיה של האנושות – הקטסטרופה היא  תולדה של כוח עליון שאין לאיש דרך לסכל. במקום זה הוא מזהיר מחולשתה של התרבות האנושית ומהברבריות שאורבת לנו מעבר לפינה . אל תהיו זחוחים מהישגיכם הגדולים, בני אדם, הוא רומז כביכול.  הטבע חזק יותר ואתם שבריריים לעומתו. לא משנה לצורך העניין אם האסון היה מופיע בצורת מגפה קטלנית, זומבים או מלחמה גרעינית. העיקר הוא שאין שום דרך למנוע את הנפילה."

הספר ראה אור בעברית בהוצאת נהר ספרים בעלות ראובן מירן, שמתמחה בפרסום נובלות קלאסיות ומסות, לרוב בעלות מסרים חברתיים ...

 לקריאת הספר

על הסופר ג'ק לונדון

סופר  נפלא , גיבור תרבות, אייקון, גאון, הרפתקן, והוגה. 

ג'ק לונדון מוכר בעיקר כסופר הרפתקאות. בספריו ובסיפוריו הוא הרבה לתאר את הטבע הפראי של צפון אמריקה, ובמיוחד אלסקה, וביטא געגועים לערכי הכבוד של בני אדם הנאבקים בטבע במו ידיהם ויכולים לו. כיוון שהוא חי וכתב בתחילת המאה ה-20 (הלך לעולמו בשנת 1916, בגיל 40 בלבד), לא נהוג לראות בו סופר מדע בדיוני – ז'אנר שלא היה קיים עדיין בתקופתו – אך כמה מיצירותיו נגעו בנושאים שכיום משויכים לתחום. בכך הוא נמנה על מבשרי הזאנר.

הרפסודה של לונדון עמדה לקראת תחילת השקיעה כבר ב–1912. בית החלומות שלו יישרף לאפר בשנה לאחר מכן, והוא ישקע בחובות. בנוסף על כך, תמורות אלימות בשדה האמנותי יכחידו את הפיגורה של האמן כפרא אציל, ומתוך שדות הקטל של אירופה יגיח זן אחר של סופר אנטי-רומנטי, מפוכח ומשכיל. סופר הפעולה יתייתר, והרפתקאותיו יהיו באחת לנחלת עבר. גם בריאותו של לונדון הבלתי נלאה החלה להתערער לאחר שנות הזנחה ואלכוהוליזם, חרף נחישותו להמשיך ולרוץ על אדמת היבשת החדשה ולכתוב ללא ליאות. 

ב–1916, בגיל 40, הלך לעולמו בשל מחלת כליות ובסבל רב מאוד. נסיבות מותו עדיין שנויות במחלוקת.

מקור : אורין מוריס , עיתון " הארץ"

 ראו גם :

ג'ק לונדון – ויקיפדיה

The Scarlet Plague - Wikipedia

The Scarlet Plague by Jack London - Goodreads