עמי סלנט

עמי סלנט

יום שבת, 3 ביוני 2023

"המצודה הירוקה" במגדבורג, גרמניה , המבנה האחרון של האדריכל היהודי פרידנסרייך הונדרטוואסר

 


פרידנסרייך הונדרטוואסר (Friedensreich Hundertwasser; ‏ 1928- 2000) היה אמן, צייר, פסל ואדריכל יהודי-אוסטרי. הונדרטוואסר נחשב לגדול אמני אוסטריה של שלהי המאה ה-20. אף על פי ששלח ידו בתחומי אמנות רבים ואף היה ידוע בפעילות חברתית וסביבתית ענפה, מורשתו העיקרית והידועה ביותר מצויה בבנייניו הייחודיים.

הונדרטוואסר תיעב קווים ישרים ("כליו של השטן", כך כינה אותם)

והיה מוקסם מסלילים שבלוליים; בבנייניו קשה למצוא קו ישר. בנוסף היה

חסיד של צבעוניות, טבע ואינדיבידואליות. בנייניו, אשר אין האחד דומה למשנהו,

משופעים בצבעים עזים, צורות הרמוניות המזכירות יצורים חיים, צמחייה מסיבית

ושלל המצאות מקוריות. ביצירתו של הונדרטוואסר ניכרת השפעה של האדריכל

הקטלאני אנטוני גאודי ושל הציירים האוסטריים אגון שילה וגוסטב קלימט.

הונדרטוואסר טען שאדריכלות מודרנית אינה יכולה בשום אופן להיחשב כאמנות,

ושבתים יש לעצב לפי המנטליות וחוש האסתטיקה של הדיירים העתידיים.

בית הונדרטוואסר במגדבורג, המכונה גם "המצודה הירוקה", הוא הפרויקט האחרון שהושלם על ידי האמן והאדריכל פרידנסרייך הונדרטוואסר. מטרתו הייתה להביא להרמוניה את האדריכלות, האנשים והטבע. מסיבה זו, בית הונדרטוואסר כולל עצים, וכרי דשא פרחים על הגגות והרמפות.

המבנה מעוצב באופן אישי ויצירתי במגדבורג מכיל בית מלון, גן ילדים, דירות,

מרכזים רפואיים ומשרדים. החצרות הפנימיות מזמינות את המבקרים לטייל

להשתהות בחנויות ובתי קפה. למבנה "מצודה הירוקה" יש גם תיאטרון משלו,

יכול להכיל עד 250 אורחים. זהו התיאטרון היחיד בעולם שנמצא בבניין הונדרטוואסר.

האולם של התיאטרון  משמש גם לאירועי תרבות, ימי עיון, כנסים, תערוכות וחגיגות.

הונדרוואסר עבד על הפרויקט עד זמן קצר לפני מותו בשנת 2000. האדריכלים

פיטר פליקן (תכנון) והיינץ מ. ספרינגמן (ביצוע) יישמו מאוחר יותר את התכנון.

בדצמבר 2003, שלוש שנים לאחר מותו, חלומו של הונדרטוואסר הפך למציאות. 

לסקירת הצילומים המרהיבים בבלוג " איים בזרם" החדש בעריכת המידען עמי סלנט 

כדאי להצטרף ל25,000 העוקבים ברשימת התפוצה שלנו שם 

https://tinyurl.com/2p89d2hy



יום שבת, 27 במאי 2023

סיור בוקר בסמטאות המצויירות של הכפר האיטלקי דוצה

 




סיור בוקר בסמטאות המצויירות של הכפר האיטלקי דוצה

 הכפר דוצה (Dozza) ידוע בזכות טירה מדהימה ורחובות המלאות בציורים מרתקים על הקירות של הבתים.

הכפר דוצה ממוקם על אחת הגבעות הציוריות של אמיליה רומאניהבולוניה. השם דוצה מקורו ב"דוקסיה", שפירושו מקלחת ומזכיר את ימי הביניים, כאשר המים במקומות אלה היו שווים בזהב. בחלק העתיק והמעניין ביותר של הכפר שיש בו רק שני רחובות, מתגוררים פחות מ-1000 איש.

 

דוצה הוא כפר קטן בראש גבעה המשמש כגלריה באוויר הפתוח, עם ציורי קיר יפהפיים המכסים את בתיו וחנויותיו. בכל  חודש ספטמבר במהלך Nuova Biennale del Muro Dipinto (תערוכת דו-שנתית של הקיר המצויר), מגיעים אמנים מכל רחבי איטליה לצייר את הבניינים החיצוניים של דוצה.  מקום  מרתק נוסף בכפר : הטירה בת 500 השנים הצמודה לכפר, בה תוכלו ליהנות מטעימות יין במרתף היסטורי.

Dozza, Italy

לסקירת הצילומים המרהיבים בבלוג " איים בזרם" החדש  בעריכת עמי סלנט (ממליץ להירשם לרשימת התפוצה של הבלוג החדש )

https://tinyurl.com/2p8cpx5y

 




יום שישי, 26 במאי 2023

סיור בוקר בגווני לבן : Astypalea, איי ייחודי עתיר בגוון צבעי לבן

 

 


סיור בוקר בגווני לבן : Astypalea, איי ייחודי עתיר בגוון צבעי לבן

 

בגלל הצבע הלבן, המאפיין את חג שבועות,  החלטתי  "להפליג " הפעם  לאי היווני Astypalea, איי ייחודי  עתיר בגוון צבעי לבן ( ולעתים גם במשולב עם כחול)

אסטיפליה, הוא אי מאיי הדודקאנס, המהווים מחוז משנה במחוז דרום הים האגאי ביוון. ב-2011 מנתה אוכלוסיית האי 1,334 נפשות. אורכו של האי 18 ק"מ, ורוחבו לכל היותר 13 ק"מ. שטחו של האי 99 קמ"ר. חופי אסטיפליה הם סלעיים ובהם חופי רחצה קטנים רצופים בחלוקי אבן. הבירה, וכן הנמל העיקרי, היא אסטיפליה, או הורה כפי שקוראים לה המקומיים.

הנוף של האי מאופיין בגבעות סלעיות ובצוקים, כמו גם מטעי זיתים וכרמים. ישנם מספר כפרים קטנים באי, לכל אחד קסם ואופי משלו. העיירה המרכזית של האי, הנקראת גם אסטיפליה, ממוקמת במרכז האי ובה נמצא הנמל הראשי של האי. העיירה ידועה ברחובותיה הצרים, הבתים המסוידים והכיכרות המקסימות שלה.

בירת האי, חורה (Hora), מזמינה לשיטוט רגלי בין בתיה הצבועים לבן, ואפשר להשקיף עליה מלמעלה: ממבצר שנמצא בנקודה הגבוהה ביותר באי וחולש על העיר

 לסקירת הצילומים המרהיבים בבלוג " איים בזרם"  בעריכת עמי סלנט

 https://tinyurl.com/y9ubd2kr



 


יום ראשון, 14 במאי 2023

תצורות של מחאה ומסורת: יום כביסה בנאפולי , ונציה , בוראנו ועוד עיירות באיטליה

 




הסקירה נכתבה במיוחד לרגל יום האם הבינלאומי הנחגג ב14 למאי ברחבי העולם .

אחד המראות המפעימים בנאפולי  בוונציה ברחובות  היא הכביסה התלויה .  היופי הוא בכך שנוצרת טקסטורה הייחודית בין חבלי הכביסה והמבנים הצבעוניים .

בקיץ במיוחד, ייבוש הכביסה בחוץ בשמש מהיר יותר  מכל מייבש כביסה.

בנאפולי הכביסה המתנפנפת בחלונות  ובין הבתים היא כמעט סימן ההיכר של העיר הזו.

לפני שנה , ראש עיריית נאפולי ניסח חוק עזר  מקומי המבקש לאסור על מעבר חבלי כביסה בין בניינים משני צדי הרחוב,  וזעקת המחאה של האימהות בנאפולי  הפכה  אז לוויראלית ברשתות החברתיות.. עבור תושבי נאפולי, חוטי כביסה הללו הם ביטוי למסורת וזהותם. בעקבות המחאה העצומה  בכל רחבי איטליה בכלל ובנאפולי בפרט , ביטל ראש עירית נאפולי של הכוונה להעביר את חוק העזר המגביל .

ראש העיר (גאטנו מנפרדי) הבין שהכביסה שייכת לנאפולי!!

לסקירת הצילומים המרהיבים בבלוג " איים בזרם" החדש , בעריכת המידען עמי סלנט ( מומלץ להירשם לרשימת התפוצה בבלוג החדש )

https://tinyurl.com/ykr3mxrs



יום שבת, 29 באפריל 2023

סיור בוקר ב3 שמורות האינדיאנים קנדה

 


בקנדה חיים 783 אלף תושבים הנחשבים אינדיאנים, כ־250 אלף מהם מתגוררים ביישובים או בשמורות.

 המעמד המועדף של האינדיאנים. הסכמים שונים בין נציגי האינדיאנים לנציגי הכתר הבריטי, ששלט בעבר באיזור, הבטיחו כבר לפני שנים מעמד מיוחד לצאצאי התרבות המקומית, אשר הוחרבה על ידי האדם הלבן

בקנדה יותר מ600 שמורות אינדיאנים !!

 

ביקור ב3 שמורות :

Micmacs of Gesgapegiag

שמורת טסו טינה (Tsuu Tina)

שמורת Bushe River 207 

 בקנדה, שמורת האומות הראשונות ( First Nations reserve) או שמורת התושבים המקומיים או שמורת אינדיאנים (Indian reserve) הוא שטח טריטוריאלי המוענק על ידי הכתר לאומה אינדיאנית, מכוח חוק האינדיאנים (מכוח סמכות המלוכה הקנדית השולטת ישירות באומות הראשונות, ולא באמצעות הממשל הפדרלי הקנדי).

 לסקירת הצילומים המרהיבים בבלוג "איים בזרם" החדש  בעריכת המידען עמי סלנט

https://tinyurl.com/3avsfzdm





יום שבת, 22 באפריל 2023

סיור בוקר בעיירה RYE באנגליה

 



Rye, Sussex, England

העיירה  RYE., מקורותיה כנראה מתקופת הכיבוש הנורמני, דהיינו לפני יותר מ-1,000 שנים. במאה ה-13 התאחדו חמש עיירות נמל באזור, שם "הקבוצה" היה Cinque Ports, כאשר RYE הייתה אחת מהן, ומטרת הקבוצה היה להגן על הגבול הדרומי של אנגליה. כיום נותר רק מגדל Ypres ו חלק מהשער שבחומה כמזכרת לביצורים הקדומים האלה. במאה ה- 18 הפכה העיר למרכז למבריחים. חלק מהמבנים שנותרו בעיר העתיקה עדיין נושאים שמות בהתאם. העיירה RYE  היתה עיירת נמל עשירה, עד שבמחצית השנייה של המאה ה-13 התרחשו שתי סערות קשות, שהסיטו את נהר RYE ממסלולו ובכך נגזר האבדון על עיר הנמל. כיום ניתן לראות את הנהר עובר דרך העיר, אבל השפך שלו מרוחק מאוד. במגדל יש מוזיאון קטן, ובו דגם מוקטן של האזור שמסביר את כל הנ"ל.

מגדל איפר, שנבנה במאה ה-13, הוא אחד המבנים העתיקים ביותר ששימש להגן על העיר מפני הצרפתים.

העיירה ציורית מאוד,

לסקירת הצילומים  המרהיבים בבלוג " איים בזרם " בעריכת עמי סלנט

https://tinyurl.com/3h2nvdv4




יום שבת, 15 באפריל 2023

היום , יום הקרקס הבינלאומי : מנהרת הזמן של עולם הקרקסים שפעלו בין השנים 1870- 1970 .

 


 

Saturday, April 15 is World Circus Day which is more than enough reason for us to celebrate!

 

 סדרת מסעות בזמן באתר שלנו והפעם נשאבנו למנהרת הזמן של עולם הקרקסים שפעלו בין השנים 1870- 1970 .

מעל 200 קרקסים פעלו במאה שבין 1870-1970 . כיום מספרם בקושי מגיע ל15 .

הקרקס הידוע בארה"ב היה Barnum שהפעיל במקביל 8 קרקסים שנעו ברחבי ארה"ב ואירופה.

המופעים המסוכנים והמדהימים ביותר היו בקרקס Ringling Brothers שם זינקו נמרים ואריות לתוך לולואות אש.

 

ברוסיה בתקופה הצארית פעלו מעל 50 קרקסים עם מופעי ארקוביטיקה , ליצנים, לולאות אש ותחרויות התאבקות.

באירופה חלק מהקרקסים פעלו כקאופרטיבים וגם ברוסיה.

עבור תושבי מרבית הכפרים והעיירות, הביקור השנתי של הקירקס הנודד היה אחד מאמצעי הבידור היחידים, אם לא היחיד. הגעת הקירקס הייתה מעין פסטיבל.

עם התפתחות התחבורה, אמצעי התקשורת והבידור, הקהל החל לאבד עניין בחלק גדל והולך מהצע הקירקס.

הקרקסים התקיימו לפני שנוסדו גני חיות בעולם ובעבר הוצגו בהם חיות בשני אופנים: חיות לא מאולפות הוצגו בכלובים מחוץ לאוהל הקרקס ובאוהל עצמו היו מופעי קרקס שהרבו לכלול בעלי חיים מאולפים. אך החל מסוף המאה התשע עשרה הצגת החיות הלא מאולפות מחוץ לאוהל הקרקס הפכה למיותרת והחל מסוף המאה העשרים צומצמו, ולעתים נאסרו, מופעים כאלה, משיקולים של זכויות בעלי חיים.

 

החיים בקרקס

החיים במחנה הקרקס  היו צנועים. כביסה על החבל, חדרים קטנים בקרונות ,  סולידאריות בין אנשי הצוות , מעט חפצים אישיים. אין מקום ליותר. "לאורך ההיסטוריה אנשי הקרקס חיו חיים פשוטים, חלקם נולדו לתוך זה, ואין להם ברירה, אחרים הצטרפו מבחירה. אבל זו הדרך היחידה לעשות את זה".

 

 

לסקירת הצילומים המרהיבים בבלוג " איים בזרם " החדש  בעריכת עמי סלנט

https://tinyurl.com/mr2ku4m2




 


יום שבת, 8 באפריל 2023

סיור בוקר : הכפר מונסנטו Monsanto , פורטוגל

 


בנוי בין , על, ומתחת לסלעי ענק, כמעט ולא השתנה במשך מאות שנים
מונסנטו-המקום שקיבל את הכינוי " הכפר הכי פורטוגזי בפורטוגל ". נבחר בין 12 כפרים הטענו לכתר זה...
בין סלעי ענק ( בולדרים) נבנה לו כפר ייחודי ,שחלק מבנייניו עושים שימוש משני בבולדרים הסמוכים, כקירות תומכים, גדרות, חלק מהקיר.
בשנת 1938, מונסנטו נבחר ל"כפר הפורטוגזי ביותר בפורטוגל" - תואר ייחודי לכפר שלא נראה כמו שום מקום אחר בפורטוגל. אבל, מלבד הבתים הייחודיים דמויי אגדות שנבנו סביב סלעי ענק, לרחובות הצרים ולבניינים הייחודיים יש תחושה מאוד ברורה של כפר פורטוגזי מסורתי.
Monsanto - a medieval village in Portugal where the houses are built around and into the gigantic boulders.

יום שישי, 31 במרץ 2023

סיור בוקר : העיר העתיקה של ארהוס – Arhus (Aarhus) , דנמרק (חלק א')

 

ארהוס – Arhus (Aarhus) הינה העיר השנייה בגודלה בדנמרק (300,000 תושבים) היא עיר נמל בצידו המערבי של חצי האי יוטלנד, הבנויה סביב לנמל, שהוא הגדול במדינה.  העיר העתיקה, היא למעשה אוסף של בתים עתיקים

https://tinyurl.com/2p9csnte

 לסקירה הצילומים המרהיבים בבלוג  ,איים בזרם" החדש  בעריכת עמי סלנט

https://tinyurl.com/2p9csnte





יום שבת, 18 במרץ 2023

גונדולות מעוצבות בונציה

 


הגונדולה היא סירת חתירה בעלת תחתית שטוחה מסורתית, המותאמת לתנאי לגונת ונציה. היא דומה לקאנו אינדיאני, אך צרה יותר. את הגונדולה משיט הגונדולייר- אדם שזוהי פרנסתו, בעזרת משוט אחד שאינו מחובר אל הגונדולה, ולכן גם שולט בכיוון הגונדולה. הגונדלייר פעמים רבות הוא הרבה יותר ממשיט הסירה, ובחלק מהמקרים הוא גם מספר סיפורים או זמר. בעבר תפקיד זה היה שמור לגברים בלבד – כיום הוא פתוח לשני המינים.

במשך מאות בשנים הגונדולות היוו את אמצעי התחבורה העיקרי ביותר בונציה, וכלי השיט הנפוץ ביותר בעיר. בימינו, הגונדולות משמשות בעיקר כאטרקציה תיירותית האהובה במיוחד על הזוגות הרומנטיים המבקרים בעיר, ואילו השימוש הנפוץ יותר להגעה ממקום למקום בונציה הוא הואפורטו.

חשוב לומר – הגונדולה היא בעלת חשיבות רבה לונציה בעיקר מבחינה סמלית ומאחורי עיצובה יש מחשבה רבה והיא כוללת תקנים רבים בהם יש לעמוד. צבעה השחור שמבוסס על ציפוי הזפת הבסיסי של הסירה ונשמר באדיקות היום נובע מצו מהמאה ה16 של רשויות העיר שנועד להילחם בניקור העיניים של עשיריה (כפי שאפשר לראות היטב בארמונות של העיר). עד לצו זה הגונדולות היו מצועצעות ומעוטרות וכללו קישטי זהב וסמלי סטטוס אחרים.

לא רק הצבע של הגונדולה חייב לעמוד בתקנים, גם צורתה. במיוחד החרטום שחייב להיות עשוי ברזל. על החרטום ישנם שש שיניים (הנקראים pettini) המייצגות את ששת רובעי ונציה השן הפנימית מסמלת את אזור ג’ודקה (שאינו מחובר לששת הרבעים המרכזיים של העיר) וצורת ה-S הכפולה והמקומרת שעל החרטום מסמלת את התעלה הגדולה. בנוסף הגונדולה חייבת להיות עשוית עץ. בנייתה של הגונדולה במשך שנים הייתה באופן מסורתי בעבודת יד – היום למרות שרוב הגונדולות נבנות בבתי חרושת ישנן עדיין בתי מלאכה העוסקים בעיצובן של הגונדולות.

ה"אינטאגיאדורי" הם החרטים/מגלפים של חלקי הגונדולה שניתן לגלף. הם עובדים בשלב הגימור והקישוט. מה"ברקה ליסה" (סירה רגילה), שעליה מעוטר רק ה"טראסטו" ועד ל"בארקה דה לוסו" (סירת יוקרה), שבה הגילוף אינו מוגבל לחלקים החיצוניים של הסירה אלא מבוצע  גם על ה"parécio", מקום הישיבה לנוסעים.

לסקירת הצילומים המרהיבים בבלוג " איים בזרם"  בעריכת עמי סלנט

https://tinyurl.com/eurvv888

  



יום שלישי, 14 במרץ 2023

חגיגות פסטיבל HOLI בהודו במרץ 2023

 

 כמה צילומים מרהיבים מחגיגות פסטיבל HOLI  ברחבי הודו , החגיגות החלו ב8 במרץ ונמשכות שבוע ימים

 פסטיבל ההולי, או בשמו המלא ההוליקה, הוא אחד הפסטיבלים הגדולים בהודו  ובנפאל , וללא ספק הצבעוני שבהם. ההולי נחגג על ידי בני דת ההינדו   ובני הדת הסיקית בסוף חודש מרץ, לקראת האביב, ומסמל את השחרור מן החורף. ההינדים חוגגים את פוריותה של האדמה ונפרדים מהחורף. בנוסף להיותו חג אביב, להולי יש גם משמעות דתית, והוא נועד להנציח אירועים מן המיתולוגיה ההודית.

 הולי (Holi) הוא אחד הפסטיבלים המפורסמים והפופולריים ביותר בהודו ובנפאל. הוא נחוג יום אחרי ליל הירח המלא של חודש פהאלגונה (Phālguna) – בחודש מרץ ומציין את סוף החורף כסמל לניצחון הטוב על הרע. המשתתפים בפסטיבל שותים בהנג (מריחואנה מעורבת בחלב חם), מתרוצצים ברחובות וזורים זה על זה אבקה בצבעים עזים (גלאל).

בכל מקדש הינדי בהודו נערך פסטיבל. בדרך כלל מוציאים החוצה ביום הפסטיבל את פסל האל הנמצא בתוככי המקדש, נושאים אותו על כפיים בתהלוכה ברחוב והמאמינים סוגדים לו. אלים ממין זכר נלקחים לעיתים קרובות אל פסלי בנות זוגם, ושם משעשעים אותן בשירים, בריקודים ובמזמורי הלל כרצון לגשר על הפער ביניהם. דם של קורבנות מוגש כמנחה לאלות דוגמת קאלי ודורגא.

 מספר ימים לפני הפסטיבל אוספים בכיכרות העיר ערמות עצים וענפים, ובערב לפני החג מדליקים מדורות ענק ורוקדים סביבן.

 החנויות נסגרות לרגל הפסטיבל וכל הרחובות מתמלאים באנשים הודים ותיירים כאחד, ומתיזים את הגלאל בשילוב של מים על כל עובר ושב ללא הבדלי דת ומעמד.

לסקירת הצילומים המרהיבים בבלוג " איים בזרם"  החדש בעריכת עמי סלנט

https://tinyurl.com/2p89pwvp