עמי סלנט

עמי סלנט

יום שבת, 16 ביולי 2016

היום לפני : 16 ליולי 1951 פורסם הרומן "התפסן בשדה השיפון"



 ב16 ביולי 1951 יצא לאור הרומן " התפסן בשדה השיפון" . 

התפסן בשדה השיפון הוא רומן התבגרות ריאליסטי המתאר שלושה ימים בחייו של המספר, הולדן קולפילד, תלמיד תיכון בעיר ניו יורק.

הספר נחשב לפורץ דרך ומן המשפיעים בספרות האמריקנית, למרות היותו שנוי במחלוקת.

 דמותו של קולפילד ברומן נתפסה כפֶה לדור החדש ולתחושת הניכור של בני הנעורים מהחברה. כך הפך הולדן קולפילד לסמל למרד נעורים.

התפסן בשדה השיפון", הרומן של ג'יי. די. סלינג'ר מ-1951, מכר עד כה 45 מיליוני עותקים וניצב בשבוע שעבר במקום ה-122 ברשימת רבי-המכר של אמזון.

ג'יי. די. סלינג'ר היה סופר אמריקאי ממוצא יהודי .אביו היה סוחר יהודי ואמו שהגיעה מאירלנד התגיירה . 

בשנת 1942 גויס  ג'יי ד. סלינג'ר לצבא והשתתף כחייל קרבי ( סמל מודיעין קרבי בדיוויזיה הרביעית ) בכמה קרבות קשים, בהם הפלישה לנורמנדי.

חברו לצוות המודיעין הקרבי במלחמת העולם השנייה היה  פרופסור הנרי קיסינג'ר והם נשארו בידידות אמיצה כל החיים. 

לאחר הקרבות מונה סלינג'ר לחקור שבויים גרמנים, והיה בין החיילים הראשונים שנכנסו למחנות הריכוז. 

לאחר תבוסת גרמניה, אושפז למשך כמה שבועות בגלל לחץ נפשי. כעבור שנים אמר לבתו, שאדם אינו יכול להשתחרר לעולם מריח של גופות שרופות, לא משנה כמה זמן יחיה. החוויות שלו מהמלחמה באו לידי ביטוי בסיפורים קצרים שכתב. בסיפור "לאסמה באהבה ובסיאוב", למשל, הגיבור הוא חייל צעיר שסובל מטראומה.

סלינג'ר חי בבידוד בביתו יותר מ-50 שנה מאז הפנה עורף להצלחה הגדולה לה זכה בעקבות פרסום הספר "התפסן בשדה השיפון". 

השפעתו של סלינג'ר על בני נוער, כמו גם על סופרים אחרים, היתה עצומה. זוכה פרס פוליצר, ג'ון אפדייק, אמר שסיפוריו הקצרים של סלינג'ר לימדו אותו כיצד אפשר ליצור סיפור מסדרת אירועים שלכאורה אינם קשורים זה לזה. סופרים כגון ג'ונתן ספרן פויר והרוקי מורקמי, ציינו את סלינג'ר כמקור השפעה.

סלינג'ר נפטר  בשיבה טובה בינואר 2010  (בן 91 ).

עלילת הספר


הולדן קולפילד בן 16 השנים  מספר בגוף ראשון על מה שקרה לו לאחר שסולק מפנימיית פֶּנסי היוקרתית, טרם חג המולד, בשל כשלונותיו בלימודים. 

הוא מחליט לעזוב את  פנימיית פנסי מספר ימים קודם למועד העזיבה המתוכנן, במוצאי  שבת ולנסוע לניו יורק 

במהלך יום וחצי של נדודים בניו יורק (ממוצאי שבת ועד יום שני בבוקר) הוא עובר ממקום למקום, פוגש אנשים שונים, ומנסה למצוא מישהו שיבין אותו. הוא נפגש עם תיירות, נהגי מוניות, ידידים וידידות ותיקים, ידידים-של-ידידים, זונה והסרסור שלה, אחותו הקטנה ומורה ותיק.

בכל הפגישות (ושיחות הטלפון) האלו הוא מנסה למצוא אוזן קשבת ובני שיח. אחדים מהאנשים כלל לא מבינים אותו, אחרים מנסים להבין אך נכשלים, וכמה מהם מבינים אותו היטב אבל מתנגדים לדרכו ולמעשיו.

ראה גם :

התפסן בשדה בשיפון כהשתקפות לתופעות של גיל ההתבגרות

שדה שיפון לנצח: האם ספרו של ג'יי.די סלינג'ר היה מצליח גם היום?

מאת : אסתי סגל

"בניגוד להולדן שחרש את רחובות ניו-יורק בבדידותו, היום צעירים מרושתים לגמרי, לעולם אינם ממש לבד. 

האינטרנט והטלפון הסלולארי מאפשרים להם להישאר מחוברים לחבריהם 24/7. אנחנו חיים בתרבות של וידויים רוויה בריאליטי, ושיתוף רגשי עם קהל בלתי נראה הפך לנורמה דרך הטוויטר, פייסבוק, עדכוני סטאטוס וכו'. כך שהכתיבה של סלינג'ר בגוף ראשון יכולה להתאים לקוראים בעולם שבו חשיפה קיימת בכל מקום. שאלה מעניינת יותר היא לחשוב מה היה עושה הולדן קולפילד לו היה בן עשרה היום".

שדה שיפון לנצח: האם ספרו של ג'יי.די סלינג'ר היה מצליח גם היום? - ...






יום שני, 4 ביולי 2016

תכנית הביקור האלטרנטיבית שלנו באפריקה יותר מעניינת מזו של ראש הממשלה




הבוקר המריא ראש הממשלה ל4 מדינות : בארבע מדינות: אוגנדה, קניה, רואנדה ואתיופיה

אנחנו נבקר בכמה מדינות אחרות  הרבה יותר אותנטיות ויותר מרתקות .

נתחיל  את הביקור בבורקינה  פאסו , מדינה במערב אפריקה, ללא מוצא לים.
בעבר נקראה המדינה "רפובליקת וולטה עילית .  

ב- 1984 שונה שמה על ידי הנשיא תומא סנקרה לשמה הנוכחי. פירוש שם זה הוא "ארץ האנשים ההגונים" או "הארץ ההגונה" בשפות המקומיות.

המדינה קיבלה עצמאות מצרפת בשנת 1960  ומאז התאפיינה באי-יציבות פוליטית.
שמה הקודם של בורקינה פאסו, וולטה עילית, 

שמה הקודם בא משלושת פלגי נהר הוולטה העוברים במדינה: הוולטה השחור, הלבן והאדום, מתוכם רק השחור זורם כל השנה.

אוכלוסיית המדינה מונה כ-13.9 מיליון נפש. 

למעלה ממחצית מאוכלוסיית המדינה מאמינה באסלאם, כחמישית מאמינים בנצרות ולמעלה מרבע מאמינים בדתות ילידות מקומיות.

מרבית המבנים בכפרים ובעיירות עשוייים מטיט ומעץ.

למרות שצרפתית היא השפה הרישמית במדינה, בבורקינה פאסו ישנן למעלה מ-60 שפות מדוברות. למעלה ממחצית האוכלוסייה דוברת מוּ‏רה, אחריה הדיאולה והפולפולדה.
אחוז הבערות במדינה הוא 73.4 אחוז. 


הנה כמה צילומים נבחרים שאצרנו אודות החיים בבורקינה פאסו :



  כפר טיפוסי בבוקינה פאסו , יש אלפי כפרים כאלו שם 










 המבנים הצבועים בכפר  Tiebele

   
יש עוד עשרות כפרים הבנויים מטיט וצבועים בצבעי אמנות מרהיבים , אך הנגישות מבחינת התחבורה אליהם הרבה יותר קשה . 

הצביעה של בתי הטיט בבורקינה פאסו החלה עוד במאה ה19 ונמשכת עד היום . במקור נועדה לגרש שדים , אך כיום למטרות נוי וקישוט.

Decorated Mud Houses of Tiébélé




































היא מדינה במערב אפריקה. היא גובלת במדינות ליבריה, גינאה, מאלי, בורקינה פאסו וגאנה, ויש לה רצועת חוף לאורך מפרץ גינאה.

באנגלית היא ידועה בתור   Ivory Coast

על פי הממצאים הארכאולוגיים,  נראה שבחוף השנהב התקיימה נוכחות אנושית משמעותית לקראת סוף תקופת האבן הקדומה, בין 15,000 ל-10,000 שנים לפני הספירה. סוחרים ברברים מצפון אפריקה הגיעו לאזור בתקופה הרומית המוקדמת, וסחרו במלח, זהב ועבדים.

לחוף השנהב הגיעו מגלי ארצות פורטוגזים בדרך הים בשנות השישים של המאה ה-15, וזה הפך למרכז לסחר בעבדים ובשנהב ומכאן שמו.

בשנת 1842 השתלטה צרפת על חוף השנהב, והמושבה הצרפתית התקיימה עד לשנת 1946. משנה זו ועד1960 היא הייתה טריטוריה תחת מנדט צרפתי, במטרה להכשירה לקראת עצמאות. ב-7 באוגוסט שנת1960 קיבלה חוף השנהב עצמאות מלאה וצורפה לחבר העמים הצרפתי.

הנשיא לורן גבאגבו כיהן בשלטון משנת 2000 ועד 2011. מאז ניסיון הפיכה בשנת 2002 והסכם הפסקת האש ב-2003 מחולקת המדינה לשניים: בחלק הצפוני המוסלמי שולטים המורדים שאינם מקבלים את שלטונו של הנשיא המכהן ובדרום המדינה נמצא השלטון הרשמי. 

האוכלוסיה : כ24 מיליון איש
כ-40% מהאוכלוסייה הם מוסלמים (גרים בעיקר בצפון), כ-30% מהאוכלוסייה הםנוצרים (גרים בעיקר בדרום), השאר מחזיקים בדתות שבטיות מקומיות.



הנה כמה צילומים נבחרים שאצרנו  חוף השנהב :


 יום כביסה שבועי מרוכז לכל הכפר 




לכתוש את גרעיני החיטה ולהכין אוכל 




  בדרך לכפר בחוף השנהב 





חתן וכלה בחוף השנהב בחתונה מסורתית 

















                                                Charcoal making in Côte d'Ivoire

            להתקיים מכריית פחם 
   In Côte d'Ivoire, charcoal production offers a source of income for men and women.


Ivory Coast

Village Campement Niepe, close to Monogaga, Ivory Coast

  
 דלת מעניינת שראינו באחד הכפרים בחוף השנהב 

  עוד דלת עתיקה באחד מכפרי חוף השנהב 

Baule peoples, Ivory Coast | Wood, metal and fiber | ca. 19th to 
early 20th century.

1