עמי סלנט

עמי סלנט
‏הצגת רשומות עם תוויות מקסיקו. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות מקסיקו. הצג את כל הרשומות

יום שבת, 19 בינואר 2019

הרחובות הצבעונים של גואנחואטו במקסיקו

מקסיקו , Guanajuato 

 
גואנחואטו היא בירת מדינת גואנחואטו במקסיקו. העיר והמכרות הסמוכים לה הוכרו כאתר מורשת עולמית של אונסק"ו ב-1988
העיר כולה מרוצפת אבנים, עם מנהרות מיוחדות לרכבים, שעוברות מתחת ובין הבתים. הכל מאוד מטופח ושמור, יש המון בניינים הסטוריים גדולים ויפים ולא מעט מוזיאונים. כל העיר מלאה מסעדות, ברים, בתי-קפה והמוני צעירים- סטודנטים שמבלים בהם.
  
היסטוריה

עוד לפני בואם של הספרדים לאזור במאה ה-16 הייתה במקום התיישבות ילידית, אשר תושביה עסקו בעיקר בכרייה. לאחר שהספרדים גילו באזור מרבצי זהב בשנות ה-40 של המאה ה-16 הם התחילו לבנות בו מבצרים. ב-1548 המשנה למלך ספרד במקסיקו אנטוניו דה מנדוסה הקים באזור באופן רשמי את המוצב הצבאי "ריאל דה מינס דה גואנחואטו". האזור סביב המוצב יושב במהירות, למרות התקפות ילידים עליו, ותוך זמן קצר הוקמה העיירה "סנטה פה ריאל דה מינס דה גואנחואטו".

ב-1679 המשנה למלך פאיו אנריקס דה ריברה הורה על שינוי שם העיר ל"סיודד דה סנטה פה דה ריאל דה מינס דה גואנחואטו". ב-1741 היא קיבלה את התואר "העיר האצילה והנאמנה של סנטה פה דה ריאל דה מינס דה גואנחואטו". במהלך הזמן העיר התעשרה מהמכרות באזורה, והיא הפכה להיות אחת הערים העשירות במקסיקו.

למרות עושרה של העירה מעמדות הנמוכים נותרו עניים והעושר מהמכרות הגיע רק למעמדות הגבוהים. בסוף המאה ה-18 התושבים תקפו את הבניין בו הוחזק הונו של הכתר הספרדי מהכרייה כמחאה על המסים הגבוהים, אחד האירועים המבשרים של מלחמת העצמאות של מקסיקו. המלחמה פרצה ב-1810 בעיירה דולורס (כיום דולורס אידלגו) בהנהגתו של מיגל אידלגו, בקרבת גואנחואטו. כעבור זמן קצר כוחותיו של אידלגו הגיעו אל גואנחואטו והצליחו לכבוש אותה לאחר הקרב הראשון במלחמה מול כוחות צבאיים של ספרד.
ב-1824, לאחר שהמלחמה הסתיימה ומקסיקו קיבלה את עצמאותה, נוצרה מדינת גואנחואטו כשהעיר גואנחואטו היא בירתה.
חינוך
בעיר פועלות מספר אוניברסיטאות, בהן אוניברסיטת גואנחואטו ואוניברסיטת סנטה פה.
 מבחר צילומים : 











מקורות המידע וקרדיט

Introducing Guanajuato in 30 Distinct Images





יום רביעי, 2 בנובמבר 2016

מסע אתנוגראפי : יום המתים במקסיקו , 1-2 נובמבר 2016



המנהגים במקסיקו האקזוטית משתנים בהתאם לאזור הגיאוגרפי אבל העיקרון מתקיים תמיד - ביום המתים הולכים לבתי הקברות וכמו בכל פסטיבל חוצות גם שם, ליד הגדרות, מתמקמים ה"גזלנים" עם דוכני אוכל, נרות, פרחים ושאר מזכרות.

אלפי נרות נדלקים עם רדת החשיכה על ידי המשפחות המתגודדות ליד הקברים. מתפללים, שרים שירי דיכאון ובכי, אליהם מצטרפים לפעמים נגני מריאצי'ס במוזיקה חמה ומלאת רגש. הרבה אוכל ושתייה כהלכה, בירה נפלאה או טקילה, מנעימים את המאורע. בחצות מצלצלים הפעמונים וקוראים למתים שיצאו לטייל, לחזור.

בבית נערכים המקסיקנים לביקור הגומלין של מתיהם - מאכלים שהיו חביבים על המת, מזבח מקושט, נרות, פרחים ועוד, פרי הכנה ויצירה כלל משפחתית.


ביקור מתים

לדיאלוג עם המוות מקורות עתיקים בתרבות הפרה היספאנית. אחרי שכבשו את מקסיקו, במאה ה-16, הזיזו הספרדים את "יום המתים" ליום הראשון בנובמבר, כדי שיקביל ל"כל הקדושים"- תאריך שנקבע עוד במאה ה-7 ע"י האפיפיור בוניפאס ה- 4 ועוגן רשמית בלוח השנה הקתולי כתחליף למנהגים פגאניים קדומים. לנשמות הקתוליות הוקדש ה-2 בנובמבר.

המקסיקנים השכילו במשך השנים להלך בין הטיפות שמטפטפת כל אמונה לנשמה האנושית. להאמין בישו ומריה ולשמור על קשר ישיר וחם עם אבותיהם הקדומים. וכך ביומיים הראשונים של חודש נובמבר, מתערבבים באובך האופף את מקסיקו סיטי הנשמות, המתים, האנחליטוס (מלאכים קטנים, כנוי לילדים שנפטרו) וכל הקדושים.

מהותו של היום - דיאלוג חי עם המנוחים, שיתוף המתים באירועי החיים, הבעת געגועים ודאגה ותקשורת בלתי אמצעית. כיוון שבעיני מטרתו האמיתית של דיאלוג עם המוות היא להזכיר ולהמחיש את עוצמת החיים, אני מעדיפה פרחים וממתקים על פני הפחד הכמוס ששוכן בליבנו מפני העתיד לבוא בסוף.


ראה גם :

יום המתים – ויקיפדיה


צילומים נבחרים :