עמי סלנט

עמי סלנט

יום שני, 29 בפברואר 2016

היום ה29 בפברואר הוא יום הולדתו של הצייר בלתוס




אמן פולני עם שורשים יהודיים מצד אמו

"עד היום קיים ויכוח אם אמנם השתייך לאצולה הפולנית כפי שטען, וכן אם היו לו אילו שורשים יהודיים מצד אמו - הוא עצמו מעולם לא התנדב לפזר את הערפל, ואולי אף עיבה אותו..
מה אפשר להגיד על בלתוס שעוד לא נאמר 15 שנים חלפו מיום מותו והחידה עדיין נותרה לא-מפוענחת ברובה הגדול. הוא התגורר בפריז רוב ימי חייו הארוכים (מת בגיל 92); צייר מסתורי וקנאי לפרטיותו, שאהב לטפח את המיתוס של עצמו כאניגמטי. "רוצים לדעת מי הוא בלתוס? הסתכלו בציורים", נהג לומר למראייניו.

בלתוס היה משורר של תמונות חלום ודמויות נשיות, הרבה פעמים נערות צעירות בגיל של טרום-התבגרות, מה שעורר פולמוס והטריד רבים מהמתבוננים בציוריו: האם היה פדופיל, האם היו לו יחסים אסורים עם המודלים שלו? כמדומה, פזורים רמזים רבים לכך בין היצירות. אך בלתוס מעולם לא הואשם בדבר, לא בימי חייו ולא לאחר מותו, ושום דוגמנית שצייר לא התלוננה עליו; בלתוס טען שעבודתו אינה פורנוגרפית ומחה בתוקף על השמועות.
הוא דווקא ניהל כמה רומאנים עם נערות צעירות (בנות 16 ומעלה) שדיגמנו עבורו, ומאוחר יותר נשא לאישה אחת מדוגמניותיו, היפנית סטסוקו הצעירה ממנו בכ-30 שנה. מנישואין אלה נולדה בת. הספקולציות נובעות מטבעם המטריד של רבים מציוריו, שאווירת אפלה כמעט ימי-ביניימית שורה עליהם...".


 אמן מתבודד

 "בלתוס  היה ידוע כאמן מתבודד שהמעיט במגעים עם אמנים ועם עולם האמנות של זמנו: ״הוא היה צייר ששחה נגד הזרם. הוא יצר את הקומפוזיציות שלו מתוך החוויות של לימוד עצמי תוך כדי העתקה של ציורים בלובר כמו פוסן, נסע לארצו שבאיטליה כד להעתיק את פיירו דלה פרנצ׳סקה, השתמש בצלילות ובמבנה של ציורי רנסנס מוקדם, ואת מרכזיות המשטח שהוא שאל מקורבה. הוא נחרד מציור מופשט וחשב שפיקאסו הביא לחורבן. כשהוא חזר לפריז אחרי המלחמה היתה לו תערוכה אחת אבל לא כתבו עליה שום ביקורות, והוא גם לא מכר כלום, מאחר וסוג הציור שלו לא היה משהו שמישהו רצה לראות או לקנות. אחרי הכיבוש הגרמני והמלחמה אנשים לא בטחו בציור רפרזנטטיבי, אלא רק במופשט. בלתוס אהב להיות אאוטסיידר, הוא לא רצה שום דבר במשותף עם מה שקרה בזמנו. הוא היה תמיד מתבודד אבל הוא אומץ על ידי כותבים ומשוררים שהיו למעריצים הראשונים שלו״.
ראשון המעריצים שלו היה אכן המשורר ריינר מריה רילקה, שאותו פגש כילד ושמאוחר יותר נהפך לבן זוגה של אמו. ביתם בפריז של אביו של בלתוס, היסטוריון האמנות אריך קלוסובסקי, ושל אמו, אליזבט דורותה שפירו (שאימצה לעצמה את השם ״בלאדין״ כציירת), היה חלק מהאליטה התרבותית אינטלקטואלית של פריז במפנה המאה. ז׳אן קוקטו, אנדרה גידה, ורילקה, היו מבאיו הקבועים. בפרוץ מלחמת העולם הראשונה, משפחת קלוסובסקי, שהחזיקה באזרחות גרמנית, נאלצה לעזוב את פריז ונדדה בין ברן, ברלין, ז׳נבה וערים אחרות.
ב-1919, כשהתארחה המשפחה בעיירה סמוכה לז׳נבה, יצר בלתזר, אז בן 11 בלבד, סדרת רישומים שמתארים את הרפתקאותיו עם מיטצו, חתולת רחוב שמצא ואימץ. ביד בוטחת, בתפישת פרספקטיבה מדהימה לגילו, הוא מתאר ב-40 רישומים קטנים ומלאי פרטים את סיפור המפגש, האהבה שמתפתחת, החוויות המשותפות, ולבסוף, את הימלטה ללא שוב של החתולה ואת העצב שמלווה את האובדן.

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה