עמי סלנט

עמי סלנט

יום שבת, 16 ביולי 2016

היום לפני : 16 ליולי 1951 פורסם הרומן "התפסן בשדה השיפון"



 ב16 ביולי 1951 יצא לאור הרומן " התפסן בשדה השיפון" . 

התפסן בשדה השיפון הוא רומן התבגרות ריאליסטי המתאר שלושה ימים בחייו של המספר, הולדן קולפילד, תלמיד תיכון בעיר ניו יורק.

הספר נחשב לפורץ דרך ומן המשפיעים בספרות האמריקנית, למרות היותו שנוי במחלוקת.

 דמותו של קולפילד ברומן נתפסה כפֶה לדור החדש ולתחושת הניכור של בני הנעורים מהחברה. כך הפך הולדן קולפילד לסמל למרד נעורים.

התפסן בשדה השיפון", הרומן של ג'יי. די. סלינג'ר מ-1951, מכר עד כה 45 מיליוני עותקים וניצב בשבוע שעבר במקום ה-122 ברשימת רבי-המכר של אמזון.

ג'יי. די. סלינג'ר היה סופר אמריקאי ממוצא יהודי .אביו היה סוחר יהודי ואמו שהגיעה מאירלנד התגיירה . 

בשנת 1942 גויס  ג'יי ד. סלינג'ר לצבא והשתתף כחייל קרבי ( סמל מודיעין קרבי בדיוויזיה הרביעית ) בכמה קרבות קשים, בהם הפלישה לנורמנדי.

חברו לצוות המודיעין הקרבי במלחמת העולם השנייה היה  פרופסור הנרי קיסינג'ר והם נשארו בידידות אמיצה כל החיים. 

לאחר הקרבות מונה סלינג'ר לחקור שבויים גרמנים, והיה בין החיילים הראשונים שנכנסו למחנות הריכוז. 

לאחר תבוסת גרמניה, אושפז למשך כמה שבועות בגלל לחץ נפשי. כעבור שנים אמר לבתו, שאדם אינו יכול להשתחרר לעולם מריח של גופות שרופות, לא משנה כמה זמן יחיה. החוויות שלו מהמלחמה באו לידי ביטוי בסיפורים קצרים שכתב. בסיפור "לאסמה באהבה ובסיאוב", למשל, הגיבור הוא חייל צעיר שסובל מטראומה.

סלינג'ר חי בבידוד בביתו יותר מ-50 שנה מאז הפנה עורף להצלחה הגדולה לה זכה בעקבות פרסום הספר "התפסן בשדה השיפון". 

השפעתו של סלינג'ר על בני נוער, כמו גם על סופרים אחרים, היתה עצומה. זוכה פרס פוליצר, ג'ון אפדייק, אמר שסיפוריו הקצרים של סלינג'ר לימדו אותו כיצד אפשר ליצור סיפור מסדרת אירועים שלכאורה אינם קשורים זה לזה. סופרים כגון ג'ונתן ספרן פויר והרוקי מורקמי, ציינו את סלינג'ר כמקור השפעה.

סלינג'ר נפטר  בשיבה טובה בינואר 2010  (בן 91 ).

עלילת הספר


הולדן קולפילד בן 16 השנים  מספר בגוף ראשון על מה שקרה לו לאחר שסולק מפנימיית פֶּנסי היוקרתית, טרם חג המולד, בשל כשלונותיו בלימודים. 

הוא מחליט לעזוב את  פנימיית פנסי מספר ימים קודם למועד העזיבה המתוכנן, במוצאי  שבת ולנסוע לניו יורק 

במהלך יום וחצי של נדודים בניו יורק (ממוצאי שבת ועד יום שני בבוקר) הוא עובר ממקום למקום, פוגש אנשים שונים, ומנסה למצוא מישהו שיבין אותו. הוא נפגש עם תיירות, נהגי מוניות, ידידים וידידות ותיקים, ידידים-של-ידידים, זונה והסרסור שלה, אחותו הקטנה ומורה ותיק.

בכל הפגישות (ושיחות הטלפון) האלו הוא מנסה למצוא אוזן קשבת ובני שיח. אחדים מהאנשים כלל לא מבינים אותו, אחרים מנסים להבין אך נכשלים, וכמה מהם מבינים אותו היטב אבל מתנגדים לדרכו ולמעשיו.

ראה גם :

התפסן בשדה בשיפון כהשתקפות לתופעות של גיל ההתבגרות

שדה שיפון לנצח: האם ספרו של ג'יי.די סלינג'ר היה מצליח גם היום?

מאת : אסתי סגל

"בניגוד להולדן שחרש את רחובות ניו-יורק בבדידותו, היום צעירים מרושתים לגמרי, לעולם אינם ממש לבד. 

האינטרנט והטלפון הסלולארי מאפשרים להם להישאר מחוברים לחבריהם 24/7. אנחנו חיים בתרבות של וידויים רוויה בריאליטי, ושיתוף רגשי עם קהל בלתי נראה הפך לנורמה דרך הטוויטר, פייסבוק, עדכוני סטאטוס וכו'. כך שהכתיבה של סלינג'ר בגוף ראשון יכולה להתאים לקוראים בעולם שבו חשיפה קיימת בכל מקום. שאלה מעניינת יותר היא לחשוב מה היה עושה הולדן קולפילד לו היה בן עשרה היום".

שדה שיפון לנצח: האם ספרו של ג'יי.די סלינג'ר היה מצליח גם היום? - ...






אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה