מרטיניק , דייגים
, 1957
Martinique, 1957 par le
photographe allemand Herbert
List -1903-1975
ענף הדייג באי מרטיניק הוא אחד הענפים החשובים בכלכלת האי הנמצא בקאריביים .
בסופת ההוריקן האחרונה בספטמבר 2017 האי מרטיניק ניזוק מאד
האי מרטיניק נישלט על ידי צרפת ולכן
ניתן למצוא בו סממנים צרפתיים בולטים כמו האוכל, האופנה ואפילו המטבע המקומי
(פראנק), אך יחד עם זאת אוטנטיות והרבה צבע מקומי, כזה שיש בו אוירה קאריבית
ייחודית.
מזג האויר במרטיניק נעים ונוח במשך רוב ימות השנה, ומלבד
ימים ספורים של גשם, אפשר ליהנות מהחופים המקסימים שבו, מהטבע היפהפה ומהעיירות
הקטנות שהן כעין פרברים של העיר הגדולה, עיר הבירה , פורט
דה פראנס
מרטיניק הוא
ערבובייה תרבותית מעניינת וצבעונית. אפשר להיתקל בו בצעירים של תנועת הראסטאפרי
הג‘מייקנית, וכן במוזיקת ה“זוק“ (ZOUK) הקצבית, המושרת בשפה הצרפתית, ובה ניואנסים לטיניים, קאריביים
ואפריקאיים.
היבט נוסף של המיקס התרבותי בא לידי ביטוי בצרפתית בעלת הניב הקריאולי
המדוברת באי. גם לצרפתים המבקרים כאן קשה לפעמים להבין חלק מהמילים, ובייחוד את
הסלנג המקומי. .
היסטוריה של האי מרטיניק
ב-8 במאי 1902, התפרץ
הר הגעש פלֶה והחריב כליל את העיר סן-פייר. כתוצאה מכך נהרגה כל אוכלוסיית העיר (כ-30,000
תושבים) למעט שלושה, אחד מהם היה אסיר בבית הכלא בעיר באותו הזמן ושרד בזכות כתלי בית
הכלא העבים.
לאחר נפילת צרפת לידי
גרמניה הוברחו למרטיניק עתודות הזהב של צרפת ומספר אניות צבאיות ואזרחיות, כולל נושאת
המטוסים היחידה של צרפת. באי שלט המושל רובר שהיה נאמן לשלטון וישי. עוד לפני הצטרפותה
למלחמת העולם השנייה, וביתר שאת לאחר מכן, הביעה ארצות הברית התעניינות באי ופעלה למנוע
את הברחת הזהב או האוניות ממנה או כניסת כוחות גרמניים אליה.
במאי 1942 הגיעה ארצות
הברית להסכמה עם מושל מרטיניק על הימנעות משימוש באוניות הצרפתיות באי. אולם שנה לאחר
מכן, לאור בריחת חלק מהאוניות מהאי, הודיעה ארצות הברית על ביטול ההסכמות ובתחילת יולי
הועבר השלטון במרטיניק לידי צרפת החופשית.
מרטיניק הוכרזה רשמית כ"חבל ארץ שמעבר לים" של צרפת ב-19 במרץ 1946
אחד המאפיינים
הבולטים של מרטיניק הוא מטעי קני הסוכר, המשתרעים על פני מאות דונמים. הקנים האלו
מייצרים את משקה הרום, שמרטיניק הוא היצרן מספר אחת שלו בעולם. מספר מפעלים לייצור
רום מצויים על האי,
פורטוגל, 1952
מקור וקרדיט לצילום ולצלם
Charles Fenno Jacobs (1904-1974
עולמו של Ferdinando Scianna
Ferdinando
Scianna
, יליד 1943 מגדולי הצלמים באיטליה . עיקר צילומיו מתמקדים בחיי היום יום באיטליה בשנות ה-60 וה70 , באירועים חברתיים בעיירות קטנות באיטליה, בעיקר בסיציליה שם נולד , בטקסטים דתיים באיטליה .
מדי פעם היה יוצא למסעות צילום ברחבי העולם ,
אפריקה , אתיופיה ועוד. זוכה להערכה רבה בעולם.
הנה כמה צילומים נבחרים שלו:
צילום משנת 1984 באתיופיה
”אבני המקום”
בתערוכת צילומים המוצגת בבית האמנים
בתל אביב, יוצר חזי פנט מרחב בין עולמות החיים והמוות. בנגיעה רכה ועדינה הוא
מצייר דיוקן של מקום, של זיכרון, של פרדה..
חזי פנט ( סא"ל במילואים , מ"פ שריון במלחמת יום הכיפורים ולשעבר
מפקד הפנימיה הצבאית בחיפה) החל לצלם עם היוודע מחלתו של הנכד אביתר, שזמנו
בעולמנו היה קצוב ומדוד. הנכד חלה בסרטן נדיר בגיל חצי שנה ונפטר בהיותו בן 4
בלבד. עם פטירתו המשיך פנט ללוות אותו בצילום בבית הקברות. הפרויקט הצילומי הוביל
את פנט ללימודים במדרשה לאמנות, והעיסוק במוות ובזיכרון ליווה אותו גם שם.
בית הקברות בקיבוץ עינת הוא חילוני, ולמשפחות ניתן לבחור את האופן בו מונצחים
יקיריהם, גם באופנים שגרתיים פחות. מהאור והצל שולף פנט רגעים דמויי חלום. בהדפסות
מונוכרומטיות מספר פנט סיפור רבגוני, על געגוע, אבדן, פרידה.
מלאך אבן בעל גוף רך מציץ מתוך הסבך, השמש מבצבצת בין הענפים ויוצרת מנהרה של
אור. צבעי האפור עדינים, ממלאים את התמונה בעדנה רכה.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה